זה לא סוד שהרצוג רוצה לדחות את הפריימריז במפלגת העבודה לקיץ 2017, הרעיון
מתרוצץ כבר כמה חודשים. הרעיון מאחוריו פשוט – הרצוג סומך על הקדמת הבחירות
הכלליות, אם הפריימריז יייערכו עד מאי
2016 כפי שדורש תקנון המפלגה, יש להניח שהוא לא ימשיך בתפקידו, אם הפריימריז יידחו
ל- 2017 יו"רותו מובטחת גם בבחירות הבאות ובכך תמנע ממנו התמודדות פנימית שתבוסה
די ודאית בצידה.
זו הצעה לגיטימית בהנחה שמנהיג מפלגה יכול להציע הצעה המנוגדת לתקנון
המפלגה ומבטלת את הרעיון הדמוקרטי העומד בבסיס הפריימריז. עקרונית, כמו כל הצעה, היא
תועלה ותיבחן על ידי ועידת המפלגה אשר תחליט את אשר תחליט.
אלא שזה יותר מזה, הרצוג טוען מחד שאם וכאשר תתקבל אצלו החלטה כזו הוא
יודיע על כך במפלגה וכמובן גם לתקשורת מאידך הסיבה שהתכנסנו כאן היום היא כי הרצוג
שלח הודעות לעתונאים בעניין ואחר כך טבל את ראשו במים ושאל "למה להתעסק
בזה?". מאחר וברווזים נחלקים לשתי קבוצות - טבלנים ושכשכנים, אין מנוס מלהגיע
למסקנה שלפנינו ברווז עיתונאי מסוג טבלן. ברווזים אלה נוטים לחפש את האוכל שלהם
ע"י צלילה, ממש כשם שהרצוג בודק את השטח כדי לחשב סיכויים.
אני ארים את הכפפה הזו ואנסה לנתח להרצוג בקצרה למה זה לא כדאי, למרות
שזה תפקידם של יועציו הפוליטיים. ראשית הרצוג כושל בקריאת המפה הכללית. נכון שזה
כבר כמה שנים ממשלות לא גומרות קדנציה מלאה, אולם הפעם המצב שונה.
מול הרצוג נמצא נתניהו שמעמדו חזק מחד אך אינו מובטח. לכן, דווקא בקדנציה
השלישית שלו, נתניהו יעשה הכל כדי שהבחירות הכלליות יתקיימו במועדן או כמה שיותר
מאוחר. בחירות מוקדמות אינן אינטרס שלו ולכן הסיכוי שהן תתרחשנה הוא נמוך. אירוני
שהרצוג, החרד ליו"רותו, לא מצליח להבחין בדפוסים האלה, דווקא הוא יותר מאחרים
צריך לזהות.
גם הרצוג, כמו נתניהו, מנסה
לייצר תהליכים לחיזוקו כיון שאינו יכול לסמוך על כוחו במפלגה, רק שנתניהו נהנה
מתמיכה בציבור ולהרצוג אין יותר מדי נצחונות לזקוף לזכותו, או כריזמה. במידה רבה
התנהלותם של השניים דומה - שניהם עסוקים בניסיון לשמר את מנהיגותם ולמנוע תחרות
מבית. במקרה של הרצוג זה בעיקר אשכנזי, בהנחה שהחקירה הפלילית נגדו תסגר ללא
השלכות.
למעשה עדיף להרצוג לקיים את הפריימריז במועדם, אלה הפריימריז היחידים
באופק שיש לו עוד איזשהו סיכוי לנצח וזאת משום שכרגע שאין לו למעשה תחרות. אם
הפריימריז יידחו לאוגוסט 2017, מספיק מועמדים, שמהווים איום גדול יותר, יוכלו
להתכונן או להצטנן.
מפלגת העבודה יכולה להעריך את הישגו של הרצוג בבחירות האחרונות, אולם
את מעט המנהיגות שצבר והאסטרטגיה שהפגין, הוא מיסמס בחודשים שחלפו. התנהלותו, העדר
התמיכה מבית, פריסת היריעה הרחבה לנתניהו רוקנו עוד יותר את מפלגתו מתוכן. הדרך
היחידה להחזיק בתפקידו היא על ידי דילים ומעקפים דוגמת דחיית הפריימריז.
אם באיזשהו תרחיש הרצוג בונה על דחיית הפריימריז, בחירות מוקדמות
וניצחון שלו בבחירות הכלליות הרי שהרצוג אופטימי בצורה בלתי רגילה או מנותק
מהמציאות. מנהיג נמדד לא ביכולתו להצביע על בעיות, אלא בהצעת פתרון. אלא שמנהיג גם
נמדד לפי הפתרון ואם הפתרון של הרצוג הוא דחיית הפריימריז, ככל הנראה גם הוא לא
מאמין במנהיגותו.
פורסם במעריב ב- 20.12.2015
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה