הממשלה הנוכחית אולי לא מייצרת מדיניות אולם פעילותה היא מלאכת מחשבת.
הצלחתה הגדולה, בינתיים, היא במציאת איזונים על החוטים הדקים שנתניהו טווה – מהדק ומרופף
כאוות נפשו אך תוך שמירה על מתח אינטרסים בלתי שביר בינתיים. בכל פעם שנתניהו פוגע
באינטרס או הבטחת בחירות או בקו מקווי היסוד, אפילו רק ברמת ההצהרות, הוא מצליח
להמתיק את זה כך שלא תהיה סיבה אמיתית למישהו לפגוע בקואליציה.
מינוי אבי שמחון הוא מבחן, בתוך רצף של מבחנים, לממשלה המתגאה בהיותה
"חברתית" לפחות ברמה ההצהרתית (ליכוד, ש"ס, כחלון, הבית היהודי – כולן טוענות לכתר), גם אם עוד
אין הרבה הישגים לזקוף לזכותה בנושא. מועמדו של ראש הממשלה ליו"ר למועצה
הלאומית לכלכלה הוא נאו-ליברל כמוהו קשה למצוא, הוא התפיסה המתנגשת חזיתית בכל
רעיון המדיף ניחוח של רווחה, קפיטליזם מובהק נוסח שנות ה-90 בארה"ב.
זו שעת מבחן לנתניהו בדיוק כמו לשאר שרי הממשלה שצריכים לאשר את
המינוי. אבל יותר מכל לשר לעניני פריפריה, אריה (מכלוף) דרעי. טריק קבלת משרד אחר
בתמורה למינוי בלתי ניתן לשחזור וגם לא רלוונטי. הפעם על דרעי לבחור אם הוא על קו
האוטובוס עם השקופים או ברכב השרד בדרך ללשכתו החדשה שעלות שיפוצה יעמוד על כמעט
מיליון שקל. בעיני די שקוף מה דרעי יבחר – להמשיך במאבק על דמות השטרות הישראלים
החדשים, מאבק חשוב לכל הדעות שראוי שישא פרי ועם זאת לא בגללו הוא בכנסת.
כמי שחרט על דגלו את מאבק השקופים, עושה רושם שדרעי יצר תוכנית שקופה,
הוא יודע לאן הוא רוצה להגיע אבל לא באמת מצליח להגיע לשם ובינתיים בעיקר הכל
מתמסמס לו. הכוונות, טובות ככל שיהיו, ככל הנראה לא עומדות להתממש והמינוי של
פרופ' אבי שמחון ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הוא הכתובת על הקיר.
את קמפיין הבחירות פתח דרעי עם הכרזות בומבסטיות נוסח מע"מ אפס,
הטלת מס על עשירים ועוד תוכניות שנשמעו מצויין ברמה ההצהתית. אז היו בישראל
900,000 ילדים עניים בישראל, בינתיים נוספו עוד כ- 32,000, עליה של 3.5%. מועמדו
של רה"מ רואה במשפחות של 10 ילדים תופעה הרסנית, פוטנציאל ההתנגשות בין שתי
הגישות הוא אפילו לא ניחוש מושכל.
לא צריך להיות גאון פוליטי כדי לראות כיצד קרסו כל הבטחותיו של דרעי
וכיצד המעט שנותר עוד יתנפץ על דלתו של שמחון באם יאושר. הדבקות בהבטחות לאפס
מע"מ בתחבורה הציבורית ובתשלומי המים והורדת מחירי החשמל לאוכלוסיות מוחלשות משולה
לאחיזה בקרנות המזבח. אלא שבינתיים נתניהו מבריג את הברגים החוצה ודרעי יוותר
בפינה, אבל לפחות משופצת. בצר לו, אם לא יעמוד על שלו במניעת המינוי, יוכל להתנחם בהתקדמות
שיפוצי קברי הצדיקים בדרום כי משיפוצם תחוזק הפריפריה.
בשעת המבחן של דרעי על מתווה הגז הוא בחר בחירה של פחדנים. קבל עם
ועדה הודיע כי ההתפטרותו נובעת מהעדר דרך ליישב את עקיפת הממונה על ההגבלים ובהתפטרותו
יצר את הדרך. אתמול הודיע רה"מ על מועמד המתנגד למדינת רווחה, אדם שראה
בקיצוץ קצבאות הילדים הישג חשוב של נתניהו. אם זה לא מאותת לדרעי מה הכיוון של
נתניהו, הרי הוא נכשל (שוב) בקריאת המציאות. אם יעבור המינוי של שמחון, הרי שמה
ששקוף פה זה דרעי.
פורסם לראשונה ב- TheMarker 14.12.2015, ניתן לקרוא כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה