חפש בבלוג זה

יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

הכל בגלל איראן

אוף! שני נושאים היום מרגישים לי חשובים מספיק כדי לצאת שוב מקונכייתי ולדבר על העולם שבחוץ. שניהם קשורים לשרים בממשלה ששם משפחתם מתחיל ב- א'. סטופ. טוב, זה לא אורבך כי בכל זאת משרדו האטרקטיבי לאזרחים ותיקים עוד לא התפרע בצורה כזו או אחרת. זה גם לא ארדן, שר התקשורת והשר להגנת העורף. דרך אגב, אני לא יודעת אם שמתם לב לכל מיני ניואנסים במשרדי הממשלה הנוכחיים למשל העובדה שיעקב פרי הוא שר המדע, הטכנולוגיה והחלל? יש לנו שר חלל, זה די מצחיק האספירציה הזו, לא השר הממונה על סוכנות החלל או כל גורם מתווך אחר, לא, לא, שר החלל. בכלל לעבור על רשימת השרים בממשלה הנוכחית זו דרך נפלאה להעביר את הזמן באופן משעשע. למשל העובדה ששטייניץ הוא גם השר לנושאים אסטרטגיים (שדרך אגב זו הגדרה כללית מאוד), אבל הוא גם השר לענייני מודיעין (כי כידוע מודיעין הוא לא נושא אסטרטגי) וכמובן שאותו שטייניץ גם מופקד על המשרד ליחסים בינלאומיים, שזה בכלל לא תפקידו של משרד החוץ, אני לא מבינה מאיפה אתם שואבים את הרעיונות המופרכים שלכם? בכלל זה או ששטייניץ נורא מוכשר ובגלל זה הוא שלוש פעמים שר, או שהוא כזה לא מוכשר שמינו אותו לשר במשרדים כפולים למשרדים קיימים שרק ישתוק ולא יעשה הרבה נזק בעוד הוא עצמו מרגיש נורא חשוב וגם יכול להפיק שעות של הנאה ממשחקי תפקידים. מי יודע? בכל מקרה אם רציתם להגדיל את העודף של ה- 12 מיליארד יש לי תחושה שקיצוץ אמיתי בממשלה עשוי לתרום, אבל מה אני יודעת? הלא כתוצר של מערכת החינוך, הממשלה יודעת שאין אני אלא בורה פיננסית . כך או אחרת שני השרים שאני במפתיע חשבתי עליהם הם יצחק אהרונוביץ' ואורי אריאל. ואני אסביר:

עומד לו השר לביטחון פנים בכנס אילת לעיתונות ומכריז קבל עם ועדה שדי עם הצביעות ועם ארגוני זכויות האדם, הוא מתכוון להפעיל עכשיו מעצרים מינהליים גם על חברים באירגוני פשיעה, או החשודים ככאלה. מה עוצר את השר לביטחון פנים מלעצור את כולנו מנהלית לפחות עד שיובררו כל האשמות האפשריות נגדנו? מעצר מינהלי הוא מעצר ללא משפט והוא נועד למקרים פרטיים בהן נשקפת סכנה ברורה ומידית  והמעצר הוא הדרך היחידה למנוע אותה. מעצר מינהלי הוא כלי של "אין ברירה", הוא לא כלי שלטוני שיש להרחיב אותו. מדינת חוק מחוייבת לנהלים ברורים וכמובן להגבלת כוחו של השלטון. שימוש נרחב במעצר מנהלי משמעו דה פקטו "הלאה עם זכויות אדם". החלת מעצר מינהלי גם במאבק באירגוני הפשע אולי נשמע לאחדים כמו טיעון הגיוני הנוגע לביטחון האזרחי של כל אחד מאיתנו אך נהפוך הוא, מה ימנע מהמשטרה להשתמש בכלי הזה ללא פיקוח ולהרחיב את יריעתו? במדינת ישראל, בה רבים מסכימים לאובדן חרויות אדם מתבקשות לנוכח עוצמתו המשתקת של הטיעון הבטחוני, במקום לצמצם את ההגדרה אנחנו מרחיבים. אנחנו לא המדינה היחידה הנאבקת בארגוני פשע, גם ארצות הברית מתמודדת עימם ובכל זאת לא ראיתי את האמריקאים מוותרים על הביאס קורפוס בקלות שכזאת ועזבו את זה שארצות הברית היא לא המודל שלי לשום דבר. ביטחון התושבים נעוץ במידה רבה בהליך משפטי ראוי ונכון שמגביל את הכוח שהמדינה מפעילה, זה ביטחון התושבים. השר לביטחון הפנים ככאחראי על המשטרה שמנסה להפוך לנוהל הליך חריג הוא שר ללא תודעה דמוקרטית וללא תודעה של זכויות אדם שמפקח על משטרה שאיבדה שליטה ובתמורה היא מקבלת יותר כוח לרמוס זכויות אדם והליך תקין. אז בעצם יש לנו כאן שר, שהגוף שמתחתיו לא מתמודד על הפשיעה ולכן הוא מציע לשבור את הכללים. כי ככה זה בדמוקרטיה, כשזה לא עובד פשוט משנים את החוקים וזכויות אדם זה קל, כבר יש מספיק תקדימים. Hell, אם זה עובד על פלסטינים, מהגרים וכאלה למה לא על ארגוני פשיעה? אז רבותי, כירסום יסודות הדמוקרטיה זה כאן, ואל תגידו לא ידענו. ידענו. יודעים. שותקים.   

ועכשיו נעבור לעונג הבא - משרד הבינוי פצח בגל מכרזים של 24,000 יחידות דיור בגדה, זה לא כזה עניין אם לוקחים בחשבון שזו רק ההתחלה, בנט ואחיו בעלי תוכניות לטווח ארוך. משרד הבינוי הוא רק עוד משרד מצוין שיושב על הברזים הנכונים כדי להשקיע בהתנחלויות ובציבור הדתי-לאומי. רק שהפעם זה לא עבר בשקט כי אחד המכרזים הוא תכנון, "עתידי" כמובן, של 1,200 יחידות דיור באיזור E1. אני באמת לא יודעת אם התכוונו שיזה יחליק או שזה יעשה לנתניהו בלאגן, כי בסה"כ גנון האחים היהודיים של בנט אוהב לבדוק גבולות. אבל כשזה התפוצץ, וזה התפוצץ זה, כבר עשה המון נזק והראה לעולם שישראל מתנהגת כמו שחקן לא יציב שאחד בפיו ואחד בליבו (או בחצר האחורית). מה שהכי מציק לי בסיפור הזה הוא שכשנתניהו הורה לשר השיכון, אורי אריאל, לעצור את הפירסום ב E1, הוא לא אמר לו "ת'שמע אורי, זה לא לעניין". לא, הוא אמר לו "למה עכשיו? זה עושה לנו נזק בינלאומי, בוא נסגור את איראן קודם." ומה אחר כך? נחזור ל- E1? לממשלה הזו יש אג'נדה מאוד ברורה והאג'נדה הזו מדאיגה אותי, יש לי תחושה שהממשלה המנופחת הזו משרים, יהירות ועודפים לא מכוונת להסכם אלא רק להשהיה. אני יודעת שאמרתי את זה קודם, הבעיה היא שזה לא משתנה. הדבר היחיד שיכול להראות לי שעוד יש איזשהו חלון הזדמנויות מהצד הישראלי להסכם בר קיימא באזור זה לזרוק את "הבית היהודי" מהקואליציה. המחשבה שבמקרה שבאמת יאלץ נתניהו לחתום על סוג כלשהו של הסכם ומפלגת "העבודה" ו"מרצ" יתמכו בו ולכן לפחות "העבודה" לא צריכה להיות בממשלה היא טעות, כי בינתיים הנזקים שעושים הבנטים כל כך גדולים שמי יודע איך נוכל לפתור אותם. 

כן, מה שמעסיק אותי היום בארץ חמדת האבות היא נזילותם של זכויות האדם והמשחק הדואלי של הממשלה בחסות בנט ואחיו. אם ה"תשליך" של השר לביטחון פנים של זכויות האדם בישראל יעבור, מצבנו לא יוכל להיות רעוע יותר. שוב הדמוקרטיה מרכינה ראש לנוכח אוזלת יד של הממשלה ושוב אנחנו האזרחים מוכנים לספוג הכל כי סך הכל אנחנו לא באירגוני פשע אז זה לא נוגע לנו. אז יאללה, תורידו את E1 מסדר היום, תעברו הלאה לידיעות הבאות ותנו לנו לסגור את הפינה של איראן. אין ספק, מה שמקשה עלי ביומיום את החיים זה איראן, לא מה שאנחנו הופכים להיות, מה פתאום? ועכשיו תסלחו לי אני הולכת לבנות מגדלים באויר (אל דאגה E1 זה אחרי איראן, אני זוכרת) על עודפים של 12 מיליארד...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה