חפש בבלוג זה

יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

אני פושעת

אני ק' (השם המלא ומספר תעודת הזהות שמורים במערכת), נושאת באחריות פלילית, אני פושעת. לא סתם פושעת אלא אחת שחייבת בשנתיים מאסר. מסתבר שלא רק אני, אלא גם בנזוגי, א' (כן, גם במערכת), פושע. אם ישפטו את שנינו במקביל, יש מצב ששלושת ילדיי יצטרכו לבקר את הוריהם בכלא במשך 16 חודשים (כי בכל זאת בטח ינקו לנו שליש על התנהגות טובה). 

כן, תטענו בפני שאני דרמטית, וזה בהחלט נכון, אבל עברתי עבירה נוראית - התחתנתי עם בנזוגי ולא רשמתי את נישואיי ברבנות. גם המחתן הגרמני שלנו לא דיווח על הנישואים שלנו ברבנות, שיתבייש. נראה לי שיש מצב שגם הרב הרפורמי שחיתן אותנו עבר עבירה אבל אני לא יודעת כי הוא חיתן אותנו לפני 13 שנים והתיקון חדש אז יכול להיות שהוא סתם עבריין וזהו. על מה אני מדברת? ובכן, עם קבלת החוק החדש בדבר פתיחת אזורי הרישום לנישואים, שונה הסעיף שקובע את העונש למתחתנים שאינם רושמים את חתונתם או גירושיהם ברבנות ונקבע כי זו עבירה שדינה שנתיים מאסר. אז נכון שאף אחד לא מחפש אותי ולא בגלל אנשים כמוני שונה סעיף העונשין, אבל תחשבו על זה - אם תורידו את הרבנות מהמשוואה ותשאירו את החתונה למתחתנים (נו טוב, גם להורים שלהם) נראה לי שלא נצטרך את החוק בכל מקרה, לא שווה?

אז עזבו שהחוק החדש אולי מקל על אלה שרוצים להתחתן ברבנות, אני אישית לא יודעת על זה יותר מדי כי מעולם לא טרחתי להתעניין בהליך מבחינתי הרבנות מעולם לא היתה אופציה ולא, אני לא פסולת חיתון. אבל אני לא מצליחה להבין למה אנחנו ממשיכים לשאת בעול הרבנות ולא יוצרים מהפכה? למה אנחנו ממשיכים לשלם על מוצרים בעלי הכשר? למה אנחנו לא מתקוממים מול הכניסה הבוטה הזו של הדת לחיינו גם אם אנחנו לא מגדירים את עצמנו כדתיים? הרבנות היא מוסד שאבד עליו הכלח וככל שנותיר אותו מחוץ לחיים שלנו ככה יהיה לכולנו בריא יותר. כה אמרה הפושעת. זהו. ארוחת ערב (מנסה לגוון את התפריט לפני הישיבה בכלא...)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה