חפש בבלוג זה

יום ראשון, 5 בינואר 2014

ערוץ הילדים ופורנו - כן על זה אני כותבת היום למרות שהפליטים בכיכר שברו את ליבי

יש בקרים בהם אלת הנסיבות מייצרת איזושהו חלון הזדמנויות שמאפשר לי להתארגן בבוקר וגם לנהל שיחות טלפון שהן בוגרות במהותן. הבוקר הזדמנה לי שיחה כזו, עם חבר טוב, ואיכשהו התגלגלנו לדבר על ערוץ הילדים ועל כמה הוא מעודד הערצה ומסחריות בקרב הילדים. אני יודעת שיש הורים שמאפשרים רק חלק מהתכנים ויש הורים שמאפשרים הכל ויש כאלה שלא גם אם יתהפך העולם. במקרה דנן, שתי המשפחות לא מאפשרות צפיה בו, אבל ערוץ הילדים מצליח לטפטף את תכניו מכל הכיוונים. אך אין אטימה הרמטית שערוץ הילדים לא יכול לה, לכן אין ברירה אלא לקוות שכושר השיפוט של הילדים שלנו אכן עובד ושהם יכולים להיות ביקורתיים. כמובן שהקושי הוא גדול הרבה יותר אצל משפחות במערכת כי כשתוכנית מסויימת היא שיחת היום בבית הספר, זה קשה הרבה יותר לילד להפעיל את כושר השיפוט שלו מול הצורך לא להיות חריג. לא קל. לרוב אין לי אלא לברך את מזלי הטוב, שמאפשר לי בכל זאת להיות נאמנה לעצמי ולאופן שבו אני מאמינה שיש לגדל ילדים. יכולים לדבר איתי מהבוקר עד הערב על כמה יש צורך בתהליכי חיברות וכישורים חברתיים, אך כשהכישורים האלה מקבלים גוון לא נכון, אני רק יכולה להיות מאושרת שילדיי אינם נמצאים בקלחת. אין לי ספק שהחשיפה הלא נכונה לתכני ערוץ הילדים ולהערצה עיוורת אינם מתאימים לגילאי קהל הצופים. ברור לי שהמוכנות הנפשית שלהם חשובה בתהליך הקליטה אך גם כשיהיו בוגרים ערוץ הילדים הוא כל כך פלסטיקי ורדוד שאין בי שום רצון שיצפו בו ולא משנה מה. ערוץ הילדים בעיני הוא בדיוק אם כל חטאת, וגם אם יש שם תוכניות שהן בסדר, כל הערוץ הזה הוא לחלוטין מיותר והמחשבה שהוא נותן את הטון מעבירה בי צמרמורת ולא של עונג. אם זה ערוץ הילדים, מסכנים הילדים והלומים הם ההורים שנותנים לילדיהם להישטף בו. 

משם בצעד קליל עברנו לנושא החשיפה של הילדים שלנו (שלי-שלי ושלו-שלו ושל כולם-כולם) היום לפורנו. והחיבור בין ילדים לפורנו הוא כל כך עצוב בעיני, כאילו שלא חסר דברים להתעצב עליהם. לא יודעת, אבל נורמה של בת 12 שיורדת לכולם נשמע לי כמו מראות מהדרך לגיהנום. כבר דיברתי על זה, אני יודעת, אבל זה לגמרי מציף אותי. העובדה שזה כל הזמן שם, אורב מעבר לפינה. בגיל צעיר מדי הם כבר רואים ושומעים הרבה יותר מדי, והם אפילו לא מבינים לאשורו מה זה הדבר הזה אבל העיוות שישאר בתפיסה שלהם הוא משהו שיהיה קשה מאוד לשנות והוא בוודאי משמעותי לאורך כל חייהם. יש כאן כל כך הרבה דברים שחוברים זה לזה כמו דימוי האישה, תפיסת המיניות, זילות המעמד וכל זה ימשיך ללוות אותם גם כבוגרים וכשהם יגדלו קמפיינים כמו "תשמרי על הכוס שלך" ייחשבו לגמרי לגיטימיים. מבאס לסיים בצורה כזו שיחה, כי זה לא משאיר מקום לאופטימיות. מיד אחרי נכנסתי לפייסבוק וקבלתי הצעה לעמוד של נעליים איטלקיות - מה תמונת הפרסומת לנעליים? מכנסיים מופשלים תחת ברכיו של גבר (את הנעליים רואים) וגוף אישה כפופה, בגובה המתאים לאתם יודעים מה, עם מכנסוני מלמלה ולה רואים גם את מתאר הישבן אבל גם את הנעליים. עוד פרסומת, כמו תמונת הפרסומת הכמו סצינת אונס קבוצתי למותג אופנה שבטח לא אפרסם כאן. כשמדברים על אוירה ציבורית מתכוונים גם לזה? החשיפה הבוטה של הילדים שלנו לסקס בצורה הלא מתווכת הזו בטח לא תורמת להבהרת העניינים.  זה לגמרי מצריך לקחת את העיניינים לידיים. אותי באופן אישי זה משאיר בתחושת אי נוחות אמיתית, את המערכת המוסרית של הילדים שלנו אי אפשר להעביר בקבלנות לאף אחד אחר, את החינוך המיני של הילדים שלנו אנחנו צריכים לקחת ברצינות. נכון הסיפור הזה של ציפורים ודבורים לא עובד, אבל גם לא האוירה הזו של כל בחורה היא כוסית ומין אוראלי זה משהו שעושים על הדרך עם כל אחת שלא יודעת לשמור בזמן על הכוס שלה. לא יודעת מה איתכם, זה נראה לי כל כך לא נכון בכל כך הרבה אופנים, לא לבנות שלנו, לא לבנים ובכלל לא למין האנושי שקצת יורד מהפסים. רציתי לסיים הנימה אופטימית, משאירה את זה לכם...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה