חפש בבלוג זה

יום רביעי, 8 בינואר 2014

כולנו בסירה אחת, היא לא באופק, המפרש שלה לא לבן והיא מדיפה גזענות - ממש שיט תענוגות

כשאני נכנסת למיטה אני לרוב נרדמת די מהר, פשוט כי הגוף שלי כבר קורס מעייפות, הבעיה היא שיש מצבים שאני לא הולכת לישון עד אז כי אני יודעת שרק אתהפך במיטתי והשינה לא תבוא. מה שעצוב בכל העניין שמה שטורד את מנוחתי הוא לא בעיה פנימית שאיתה אני צריכה להתמודד ולא יודעת איך, אלא מה שמטריד אותי זה איך חיים כאן. כי להתמודד עם הגזרות הכלכליות כדי לחיות כאן אני מוכנה, אך להתמודד עם החיים כאן מתוך הבנה שלילדים שלי לא תהיה סיבה להישאר נראה לי פשוט כמו בזבוז זמן לא רציונאלי.

אתמול היה לילה שכזה פשוט כי אי אפשר שלא אחרי פעולת תג המחיר בכפר קוסרא. למתנחלים שנכנסו לכפר במטרה להתפרע אפשר לקרוא "נוער" (גבעות/זוועות - זה בכלל לא משנה) כמו שאפשר לקרוא למג"בניקים שתוקפים טרנסג'נדרית "בני טובים". כשראיתי אותם מובלים לג'יפים הצה"ליים התחוור לי דבר אחד מעל לכל ספק, הכישלון הזה לא יכניס אותם לפרופורציות, הכישלון הזה יוציא אותם מפרופורציות ותג המחיר הבא יהיה גבוה. הנה המחיר עליו דיברתי אתמול של משפטים חסרי אחריות כמו "צה"ל חזק ואמונה". התקדמות במסלול המשא ומתן תוביל להקצנת הפעילות של קיצוני הימין, ישיבתו של בנט בממשלה לאורך התהליך רק תיתן להם לגיטימציה לפעול ביתר שאת כדי לנסות ולו בשבריר אחד לשנות את פני הדברים. המושג דמוקרטיה הוא חלול בעיניהם ומרוקן מתוכן, הזכות על האדמה והאמונה הם אלה שמכריעים את הכף מבחינתם, חוקי או לא חוקי אפילו את הסבתא שלהם לא מעניין (בלי להעליב סבתות ספציפיות).  

אני מתבוננת סביבי ורואה את הפסבדו-מנהיגים שלנו מדושנים מעונג ורוויי ספינים - בין ראש ממשלה פרוק רגליים, שר אוצר כושל, שר כלכלה מקלקל, שר חוץ מתלהם, יו"ר קואליציה גזען, ואין לי ברירה אלא להכיר בעובדה שהעתיד לא מסמן תקווה. לא יעזור שפתאום יעלון מדבר על מיגור טרור יהודי, אפשר לחוקק את כל החוקים שבעולם ולהפנות משאבים, אך החוקיות או היעדרה אינה מעניינת את אלה, הם ניזונים מהאוירה והאוירה בישראל היום מאפשרת גם את קיומם של תגי מחיר. להתבטאויות של בנט מתוך כיסאו בממשלה יש יותר תוקף מכל ניסיון מיגור של יעלון בתוך האוכלוסיה המדוברת ובנט יודע להניע אותה לפעולה תוך שמירת מבט תמים ומשועשע. את השעשוע הזה נתניהו צריך להפסיק. כהורה אני יודעת שדברים צריכים להיות מאוד ברורים, כאשר אני לא באמת מתכוונת למשהו, הילדים לא באמת יקחו אותי ברצינות. כשהממשלה הזו מחד נמצאת בדיונים על הסכם אפשרי עם הפלסטינים, אולם היא מגבירה את הבניה בהתנחלויות, מאפשרת לשר החוץ ושר הכלכלה לתקוע טריזים מכוונים בגלגלי האפשרות למשא ומתן ולהסית פשוטו כמשמעו, הממשלה הזו לא משדרת שום קו ברור. לפינה הזו נכנס נתניהו, אני לא מצליחה להבין מה הוא מרויח מכל הבלאגאן הזה כי בינתיים אני רואה את הנקודות יורדות לו על כל לוח תוצאות אפשרי, אם מדיני ואם בינלאומי. 

אבל איך אפשר לחשוב שתג המחיר הוא משהו נקודתי? תסתכלו מסביב, אנחנו הפכנו למדינה גזענית ודי להתייפייף בעלי תאנה כאלה ואחרים. כאשר יו"ר הקואליציה מצהיר שבכוונתו לקדם חקיקה להעדפת ערבים נוצרים על פני מוסלמים ומסביר בלי למצמץ ש"הנוצרים הם לא ממש ערבים", בעוד ח"כ מירי רגב מבקשת לאסור את כניסתה לכנסת של משלחת נציגי פליטים וזה רק חלק משלל דיווחי הגזענות של הבוקר, אז כנראה הבעיה היא לא של מיעוט קיצוני. אלה פניה של הגזענות והתבטאויות כאלה הן סימפטום של מחלה גורפת, הם רק עוד פן אחד על הסקאלה, אותה סקאלה עליה נמצאים אלה שיוצאים ומטרתם אחת - נקמה, אותה סקאלה עליה נמצאים כולנו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה