אני יודעת שאני לא מגלה את אמריקה ובטח כבר הרבה אנשים העבירו את הקו בין הנקודות או לחלופין ירד להם האסימון (תרגישו חופשי להתפרע עם האסוציאציות, אני אפסיק להלאות) אבל יש קו ישיר שמחבר בין שני הקמפיינים להעלאת מודעות שיצאו תחת ידם של משרדי פירסום, בעלי כוונות טובות אולי אבל חסרי מודעות, בשבוע האחרון. כי בין לשמור על הכוס ובין להצביע על השמן כחריג עובר רק קו ישר אחד. כמה חוסר מודעות נדרש כדי לבחור בכאלה קמפיינים חבוטים ואומללים החוטאים למטרתם במטרה להעלות מודעות ציבורית. אבל המטרה לא מקדשת את האמצעים, בטח לא במקרה הזה כי האמצעים במקרה הזה מצביעים על חוסר הבנה משווע על מה הקמפיין. אם יש משהו בקמפיינים האלה זה אטימות חברתית וגסות ויש בזה מן האוקסימורון כי שני הקמפיינים האלה הם בוודאי פרו-בונו, היינו ללא שכר, בהתנדבות - נוסח באו לברך ויצאו מקללים. אם בעבר נחרדנו מ"נכה מי שחונה" ו"זבל מי שמלכלך" הרי שאלה נדמים כמו קמפיינים מבריקים בבוחננו את הקמפיינים הנוכחיים והנה, בדרך אגב, גם כל תורת היחסות על רגל אחת.
אני לא אשת מקצוע בתחום הפרסום, אבל איפה הבריף של הקמפיין הזה? איפה מנהל הקריאטיב? זה הכי טוב של הקופירייטר? עזבו - איפה תהליך העבודה? זו עבודה חאפרית. נקודה. אפשר ממש לעצור לרגע ולקלוט את ישיבת החטף, שלא לומר מחטף, שמישהו פלט איזו בדיחה יעני סחית ואיזה פוץ ד'לה שמאטע החליט בפרץ יעילות שזו גאונות לשמה. הבעיה היא שהחיים זה לא בדיחת קופירייטינג וחבל שזחיחות השנינה גוברת על הפנמת המסר.
מה שמפחיד אותי הוא שבמקום להעלות מודעות לנושאים שהם באמת חשובים, הצליחו המתנדבים בע"מ (שזו מחווה לביאליק, שבטח שמח על זה שלא נפל לנאום של בנט בגלל קבורתו בתל אביב [ע"ע"בן יהודה, הרב קוק ובגין]) להעלות קמפיין שלגמרי דורס את המודעות אותה הוא בא להעלות.
קמפיין הכוס מעביר שוב את המודעות לקורבן (נו טוב, אישה צריכה להבין שהיא עלולה להיאנס אם לא תהיה יותר מודעת) - זה לא שחלילה צריך לטפל באלה שמשחילים סם אונס לנשים, צריך שהנשים לא יאפשרו הזדמנויות לגברים שכאלה לבצע את זממם. "שמרי על הכוס שלך" בעצם הוא מעין הודעת אזהרה שמכסת"חת, משהו כמו: "אין החברה אחראית לכל נזק שיגרם לאישה ו/או אונס, כתוצאה משתיית דרינק בפאב. האחריות היא על בעלת הכוס בלבד. ראי הוזהרת".
קמפיין המודעות לעודף משקל הוא נמוך אפילו יותר, ואבוי לעובדה שיש נמוך יותר ולידיעה שנמוכים ממנו עוד יגיעו, כי הוא פשוט מעליב, בכל המישורים. במקום להגביר את המודעות להרגלי חיים בריאים הוא מאדיר את כל ההתייחסויות החברתיות השגויות לנושא הזה. בערך כמו להסביר לילד ש"לא יפה לצחוק על שמנים", כחלק מהסבר על למה צחקת כשראית את האיש השמן מועד עם הפלאפל. דימויי גוף מעוותים זה מה שאנחנו מקדשים? אז בואו נעוות אותם עוד יותר כי על הילד השמן תפור להעביר דאחקות.
אפרופו קמפיינים אחרונים יש את הקמפיין של צה"ל (חזק, ברור שחזק) שהיה "הצלחה אדירה" ומילותיו של בנט על צה"ל חזק ואמונה יכולות ללוות אותו לא רע, מה גם שהן מאופיינות ברמת הקופירייטינג הראויה לזחיחות השנינה. אני אומרת, שאם כבר בקמפיינים גרועים עסקינן אפשר להעלות את המודעות לבעיית הפליטים עם הסלוגן "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת מרצון. ועכשיו במבצע גם לשבדיה", למרות שאפשר גם את "שמור על הכושי שלך". עכשיו נותר רק לשבור את הראש מה יהיה הקמפיין הבא, לא אכחיש אני לא עוצרת את נשימתי, אבל אני לומדת לנשום מהפה כדי לא להריח את הסירחון.
ודרך אגב, עכשיו שמתי לב. צחוק הגורל - תפתחו את הגוגל שלכם - היום יום ההולדת לחיים נחמן ביאליק. כן, אותי זה מצחיק. משוחררים.
אני לא אשת מקצוע בתחום הפרסום, אבל איפה הבריף של הקמפיין הזה? איפה מנהל הקריאטיב? זה הכי טוב של הקופירייטר? עזבו - איפה תהליך העבודה? זו עבודה חאפרית. נקודה. אפשר ממש לעצור לרגע ולקלוט את ישיבת החטף, שלא לומר מחטף, שמישהו פלט איזו בדיחה יעני סחית ואיזה פוץ ד'לה שמאטע החליט בפרץ יעילות שזו גאונות לשמה. הבעיה היא שהחיים זה לא בדיחת קופירייטינג וחבל שזחיחות השנינה גוברת על הפנמת המסר.
מה שמפחיד אותי הוא שבמקום להעלות מודעות לנושאים שהם באמת חשובים, הצליחו המתנדבים בע"מ (שזו מחווה לביאליק, שבטח שמח על זה שלא נפל לנאום של בנט בגלל קבורתו בתל אביב [ע"ע"בן יהודה, הרב קוק ובגין]) להעלות קמפיין שלגמרי דורס את המודעות אותה הוא בא להעלות.
קמפיין הכוס מעביר שוב את המודעות לקורבן (נו טוב, אישה צריכה להבין שהיא עלולה להיאנס אם לא תהיה יותר מודעת) - זה לא שחלילה צריך לטפל באלה שמשחילים סם אונס לנשים, צריך שהנשים לא יאפשרו הזדמנויות לגברים שכאלה לבצע את זממם. "שמרי על הכוס שלך" בעצם הוא מעין הודעת אזהרה שמכסת"חת, משהו כמו: "אין החברה אחראית לכל נזק שיגרם לאישה ו/או אונס, כתוצאה משתיית דרינק בפאב. האחריות היא על בעלת הכוס בלבד. ראי הוזהרת".
קמפיין המודעות לעודף משקל הוא נמוך אפילו יותר, ואבוי לעובדה שיש נמוך יותר ולידיעה שנמוכים ממנו עוד יגיעו, כי הוא פשוט מעליב, בכל המישורים. במקום להגביר את המודעות להרגלי חיים בריאים הוא מאדיר את כל ההתייחסויות החברתיות השגויות לנושא הזה. בערך כמו להסביר לילד ש"לא יפה לצחוק על שמנים", כחלק מהסבר על למה צחקת כשראית את האיש השמן מועד עם הפלאפל. דימויי גוף מעוותים זה מה שאנחנו מקדשים? אז בואו נעוות אותם עוד יותר כי על הילד השמן תפור להעביר דאחקות.
אפרופו קמפיינים אחרונים יש את הקמפיין של צה"ל (חזק, ברור שחזק) שהיה "הצלחה אדירה" ומילותיו של בנט על צה"ל חזק ואמונה יכולות ללוות אותו לא רע, מה גם שהן מאופיינות ברמת הקופירייטינג הראויה לזחיחות השנינה. אני אומרת, שאם כבר בקמפיינים גרועים עסקינן אפשר להעלות את המודעות לבעיית הפליטים עם הסלוגן "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת מרצון. ועכשיו במבצע גם לשבדיה", למרות שאפשר גם את "שמור על הכושי שלך". עכשיו נותר רק לשבור את הראש מה יהיה הקמפיין הבא, לא אכחיש אני לא עוצרת את נשימתי, אבל אני לומדת לנשום מהפה כדי לא להריח את הסירחון.
ודרך אגב, עכשיו שמתי לב. צחוק הגורל - תפתחו את הגוגל שלכם - היום יום ההולדת לחיים נחמן ביאליק. כן, אותי זה מצחיק. משוחררים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה